רותי שרון ממודיעין, מומחית לכלכלת המשפחה, לא מתרגשת מהמצב כשברקע הדיונים על תקציב המדינה וגזירותיו, ובעוד פרשת "ריקי כהן מחדרה" עדיין מכה גלים, היא טוענת שבעזרת התנהלות כלכלית אחראית ותכנון לטווח ארוך, אפשר להילחם במינוס מספקת צרור של עצות למשפחות מעמד הביניים וממליצה לכם להתחיל לחשוב על הפנסיה.

מזל טוב, אתם מיליונרים.
לפי רותי שרון, כלכלנית ויועצת לכלכלת המשפחה, משפחה ממוצעת בישראל מנהלת במהלך חייה סכום של כעשרה מיליון שקלים. "אם משפחה מרוויחה בממוצע 12 אלף שקלים בחודש, אז בשנה היא מרוויחה 144 אלף שקלים", היא מסבירה. "כפול 60 שנה מגיעים ל 8- מיליון שקלים. תוסיפי עוד חסכונות ותגיעי בקלות ל 10- מיליון שקלים, שזה מחזור הכסף של משפחה ממוצעת". עכשיו, אומרת שרון, החוכמה היא לנהל את הכסף הזה בצורה אחראית. "בהתנהלות לא נכונה אנחנו זורקים לפח אלפי שקלים", היא מזהירה, ומבטיחה שבאמצעות כמה כללי ברזל ומעט תשומת לב, אפשר לצאת למלחמה במינוס.

משפחה מודרנית
שרון, תושבת מודיעין, נשואה ואמא לשלושה, היא יועצת ומרצה לכלכלת המשפחה וחברה בוועד המנהל של איגוד היועצים לכלכלת המשפחה. "תמיד צחקו עלי ואמרו עלי שיש לי טבלאות אקסל עוד משנת 1995 כשהייתי רווקה", היא צוחקת כשהיא מסבירה מדוע החליטה לעסוק דווקא בענף הזה. "תמיד הייתי מחפשת ספרים על הנושא כי הרגשתי שיש חוסר בתחום. אף אחד לא מדבר על כלכלת המשפחה ובחיים המודרניים של היום זה נעשה הרבה יותר מורכב".

ואכן, בחיים המודרניים ניהול משק משפחתי הופך לדבר מורכב, ולפעמים נדמה שאפילו בלתי אפשרי. אבל כשברקע דיונים על גזרות תקציב 2013-2014 , וכאשר דמויות כמו "ריקי כהן מחדרה" עולות לכותרות באדיבותו של שר האוצר החדש יאיר לפיד, טוענת שרון שאפשר להתמודד עם המצב בהצלחה. לדבריה של שרון, משפחתה של "ריקי כהן", שמרוויחה כביכול 20 אלף שקלים בחודש, אינה מייצגת את המשפחה הממוצעת בישראל. ובכל זאת, גם עם הכנסה נמוכה יותר אפשר  להסתדר. "קודם כל, יש הבדל בין 20 אלף שקל ברוטו או נטו", היא אומרת. "אם מדברים על ברוטו אז משפחת כהן מרוויחה 14 אלף שקל נטו, בעוד שהמשפחה הממוצעת מרוויחה 12 אלף שקל נטו. בכלכלת משפחה אנחנו מדברים על הנטו כי אנחנו קונים במכולת עם הנטו". אם כך, "ריקי כהן" אינה מייצגת את מעמד הביניים.

"אני מבינה את התרעומת שדבריו של לפיד עוררו. אבל אני חייבת לומר שאני שומעת הרבה משפחות שאומרות 'אם רק היינו מרוויים עוד 2,000 שקל היינו מסתדרים', ואני יכולה להגיד לך שמשפחות שמרוויחות עוד 2,000 שקל גם לא מסתדרות. זה מאוד יחסי ומאוד סובייקטיבי. אני מבינה את הרתיעה של אנשים מעניין הכסף ולכן חשוב לי להסביר את הדברים בצורה מאוד ברורה ומאוד בגובה העיניים. אני לא מחליטה בשבילם שום דבר. אני נותנת להם את הפתרונות שיש והם צריכים להחליט מה הם רוצים לעשות".

המחאה החברתית, שפרצה לפני שנתיים, הייתה מוצדקת לדבריה של שרון. אך גם בתנאים הכלכליים שנוצרו בישראל, משפחה ממוצעת יכולה להסתדר. "יש הרבה אלמנטים מוצדקים שהיו במחאה החברתית, ויש הרבה דברים מעוותים", היא אומרת. "אני חושבת למשל שצריך לקחת את האחריות האישית. אם נחכה שמישהו יפעל בשבילנו המצב לא יהיה טוב".
  כולנו פנסיונרים
שרון, אישה חייכנית ונעימה, עובדת כאמור כיועצת וכמרצה על יסודות כלכלת המשפחה במסגרת גופים שונים. בשיחה עמה מתברר שהיא ניחנת בכישרון להסביר אפילו לבורה כמוני את יסודות הכלכלה המשפחתית. מדובר בתחום שהולך ותופס תאוצה ובקרוב אף יחל קמפיין ממשלתי שמטרתו לחנך את הציבור לכלכלת משפחה נבונה.

"אין ספק שיש פה פער מאוד גדול, יש המון דברים שצריך ללמוד אותם ולהבין איך לקבל החלטות, ולכן יש היום מהלך בכיוון הזה", היא אומרת. "בגלל שישראל הצטרפה למדינות האו.אי.סי.די. היא מחויבת להכניס את כל הנושא של כלכלה פיננסית לא רק לבתי הספר אלא לציבור הרחב".

אחת המטרות של המהלך ההסברתי הזה נוגע לתחום הפנסיה. "בשנים האחרונות כל הנושא של ניהול הכספים ובעיקר הפנסיה עבר אלינו", מסבירה שרון. "היום רק אנחנו דואגים לעצמנו ואם משפחה חושבת שההחלטה הכי קריטית זה משכנתא, היום ההחלטה הכי קריטית היא הפנסיה. זאת הפצצה הבאה. אני רואה הרבה חוסר בתחום הזה, אנשים מאוד לא מודעים לזה. זה נחשב למשהו של 'הזקנים', קשה לנו לדמיין את עצמנו בעוד שנה או בעוד 30 שנה, אז אנחנו אומרים 'יהיה בסדר', ולא יהיה בסדר אם לא נדאג לכך. לכן, משרד האוצר הוציא לאחרונה מסמך אסטרטגי שבו יש תוכנית רב שנתית של איך הולכים ללמד את הציבור התנהלות פיננסית נכונה".

"כלכלת משפחה כוללת כמה דברים", מסבירה שרון. "יש את ההיבט של איך לנהל את התקציב המשפחתי השנתי, או במילים אחרות איך לא להיות במינוס. המימד השני הוא זה של איך נערכים להגשים יעדים כלכליים כמו בר מצווה לילד או נסיעה לחו"ל, ומצד שני איך מתמודדים עם סיכונים פיננסיים כמו אובדן הכנסה, גיל הפרישה, פיטורים, אובדן כושר עבודה ועוד.

על זה אני מוסיפה את המימד ההתנהגותי. כלכלת משפחה זה לא מדע טהור. יכולות להיות משפחות עם אותו סט של נתונים אבל לכל אחת יש פתרון אחר כי עולם הייחוס שלהן שונה. למשל אחת חרדית ואחת חילונית. המשפחה החרדית חושבת איך הילדים ילמדו בישיבה והמשפחה אחרת תגיד שאוכל אורגני וחוגים יותר חשובים לה. יש סדרי עדיפויות ואי אפשר להתעלם מזה".
  שרון ( 46 ) גדלה ברעננה בבית דתי ולמדה כלכלה וסטטיסטיקה באוניברסיטה. אחרי שעבדה בתחום ההיי-טק ובקרן הון סיכון, החליטה לעשות שינוי. "באיזשהו שלב הרגשתי צורך בשינוי", היא מספרת. "מה שהאיץ את זה היה ההורות. העולם הזה של כלכלת המשפחה תמיד דיבר אלי. הרגשתי שיש חוסר בתחום כי באוניברסיטה אתה לומד כלכלה במאקרו ובמיקרו, אבל אף אחד לא מדבר על כלכלת המשפחה. חיפשתי כל מיני ספרים בנושא ובדיוק נפתח קורס בנושא ונורא התלהבתי. התאומים היו בני פחות משנה ואני נשאבתי לעולם הזה. ישבתי בלילות והייתי פותרת תרגילים. היום אני מייעצת, ראיתי מאות משפחות ולאט לאט התחלתי גם לתת סדנאות והרצאות".

לדברי שרון, לעתים הפגישות אצלה הן הפעם הראשונה שבה בני זוג יושבים ומדברים על הנושאים הכלכליים. "יש זוגות שנשואים 14 שנה", מספרת שרון. "וזאת עבורם הפעם הראשונה שהם יושבים לדבר על הדברים, פעם ראשונה שיושבים ומתכננים קדימה. פתאום מדברים על דברים שאף פעם לא דיברו עליהם. זה עושה משהו מאוד חזק למשפחה. זה לא תהליך פשוט אבל כדאי לעשות אותו. אנחנו משקיעים כל כך הרבה שעות בלהרוויח את הכסף אבל כמה שעות אנחנו מקדישים למה לעשות עם הכסף הזה?".

למה כל כך חשוב ללמד אנשים כלכלת משפחה? "כי אנחנו מבזבזים הרבה כסף אפילו בלי לדעת, וכי היינו יכולים לחיות חיים הרבה יותר שלווים. הרבה תגובות שאני מקבלת ממשפחות הן שהן חיות בחוסר ודאות ובחוסר שליטה. היום אתה בפלוס ומחר אתה במינוס. זה מכניס המון מתח בין בני זוג ועל ידי זה שעושים תכנון ומנהלים את הדברים אפשר במקום לזרום עם הדברים, לשלוט על הדברים. כשאתה מתכנן אתה רואה את התמונה הגדולה ויותר קל לך לוותר על דברים מסוימים כי אתה רואה את המטרה הגדולה יותר".

"בהתחלה בדרך כלל הם אומרים 'אנחנו מרוויחים בסדר אבל בכל זאת לא מסתדרים', ולא יודעים איפה לשים את האצבע על הבעיה. הם מתארים מה קורה ואני מתכננת שלוש פגישות, כשכל פגישה אורכת שלוש שעות. לפני כל פגישה יש עבודת הכנה. אני מבקשת מהם להכין טבלת הוצאות ולעשות ממוצע של כמה הם מוציאים בחודש. אחר כך אנחנו נפגשים ועושים מיפוי פיננסי ראשוני כדי להבין מה קורה, להבין את הסיפור שמאחורי המספרים, כי לכל משפחה יש את הסיפור שלה. חשוב להבין שזה לא רק טיפול באוברדרפט. הרבה פעמים יש הרבה דילמות כלכליות - לשדרג דיור, לעבור מלהיות שכיר לעצמאי, כל מיני צמתים בחיים שאני רוצה לדעת איך לעשות אותם הכי טוב. לאנשים הרבה פעמים אין מושג איך לארגן את כל החומרים. צריך לעשות סדר בבלגן".

אחרי שהיא עושה סדר בבלגן, שרון מספקת למשפחה את תמונת המצב. "אני מעניקה להם כלים איך לנהל תקציב חודשי, איך מגדירים סדרי עדיפויות. אני נותנת המון טיפים ורואה את ההתנהלות הספציפית של כל משפחה ומשקפת להם כמה אנשים באותו חתך כלכלי מוציאים על ביגוד ועל חשמל, וכמה אותה משפחה מוציאה ביחס לאחרים. זה נותן להם פידבק ומבהיר להם שזו שאלה של סדרי עדיפויות".

תהיו רציונלים
סדרי עדיפויות, כך מתברר, לא תמיד מגיעים בסדר רציונלי. בדיוק על ההיבט הפחות רציונלי, זה שבו מתקבלות רבות מההחלטות הכלכליות שלנו, כתב פרופסור דן אריאלי ספר שנקרא "לא רציונלי ולא במקרה", שעליו ממליצה שרון בחום. "אריאלי מדבר על איך אנחנו מקבלים הרבה פעמים החלטות בצורה לא רציונלית", היא מסבירה. "יש עולם שלם של כלכלה התנהגותית שמשפיעה על ההחלטות שלנו ומאוד כדאי להכיר את זה. למשל היחס שלנו בין מזומן לכרטיס אשראי. ככל שאנחנו מתרחקים מעולם המזומן ההחלטות שלנו אחרות. יש את מה שנקרא 'כאב התשלום' שאתה מרגיש אותו כשאתה משלם בו במקום במזומן, אבל כשאתה משלם בכרטיס אשראי זה לא כואב לך, רק בסוף החודש אתה מופתע ולא מבין לאיפה הלך כל הכסף. אני לא בדעה שצריך לגזור את כרטיסי האשראי כי אנחנו חיים בעולם המודרני וצריכים ללמוד להתנהל בו, אבל אפשר למצוא את שביל הביניים".

שרון מסכימה איתי שבסופו של דבר כסף זה עניין מאוד רגשי. "היחס לכסף מתחבר למקומות הכי רגשיים שלנו", היא אומרת. "היו אצלי הרבה דמעות בפגישות. אני מאד מבינה את זה, כי פתאום מבינים שאנחנו לא יכולים לעשות דברים שרצינו וזה קשה. מצד שני בגלל שראיתי כל כך הרבה פעמים מה קורה אם לא עושים תכנון כלכלי, אני מבינה את החשיבות שבתהליך הזה. אני משקפת להם את זה בחזרה. לוקח זמן עד שנופל האסימון, לפעמים שנים. יש אנשים שפונים אלי אחרי שנים כשהם כבר במקום הרבה יותר קשה והם נאלצים למכור את הבית. זה מאוד עצוב שזה מגיע לזה".