סימני המיתון לא עושים רושם על הצרכנים הישראלים -ורובם אומרים כי יוציאו לקראת החג סכום זהה לזה שהוציאו אשתקד או אפילו יותר. הנה כמה טיפים שיעזרו לכם לעבור את החג בשלום ובלי אוברדראפט
שגית פסטמן 07/04/2008
בליל הסדר הקטנים שבינינו מחפשים את האפיקומן ומקבלים תמורתו מתנה משמחת. אבל גם לנו המבוגרים, אם לא שמתם לב, יש סוג של "אפיקומן פיננסי" לחג: עד פסח ובמהלך חול המועד אנחנו מצליחים "להעלים" מחשבון הבנק שלנו אלפי שקלים.
לצערנו, אין לנו מה לחפש את הממון האבוד במקומות מסתור שונים בבית. את הכסף הזה אף אחד כבר לא יחזיר לנו, למרות שקיימת סבירות שנזכה לקבל טלפון עצבני מיד לאחר החג מפקיד בסניף הבנק שלנו - שיעלה כמה קושיות משלו.
לאן בכל זאת נעלם הכסף? תשובה חלקית אפשר לקבל בעזרת הנתונים הבאים: מניתוח שערכה חברת כאל עולה כי ישנו גידול של 54% בסך-כל הרכישות בכרטיסי אשראי של החברה בתקופה שלפני חג הפסח (1.4-26.3.07) בהשוואה לסך-כל הרכישות שנעשות בשבוע מקביל בחודש קודם (11.2.-5.2.07).
עוד עולה מניתוח הנתונים כי בענף רשתות המזון ישנו גידול של 60% במכירות בתקופת ההכנות לחג הפסח בהשוואה לתקופה המקבילה בחודש הקודם; חנויות המשקאות מציגות גידול של 200% בתקופת הקניות שלפני הפסח בהשוואה לתקופה רגילה; ורכישות מוצרי החשמל, כפי שהן באות לידי ביטוי ברכישות ברשתות, גדלות ב-77% בתקופה שלפני החג.
נתונים נוספים שמספקת חברת כאל מצביעים על גידול של 46% ברכישות בגדים בתקופה שלפני החג; רשתות בתי הכלבו וחנויות "עשה זאת בעצמך" רושמות גידול של 40%; רשתות כלי הבית רושמות גידול של 165%.
העלייה במכירות אינה פוסחת גם על ענף המתנות וחפצי החן, שמציג גידול של 121%. חנויות הפרחים והמשתלות מצדן רושמות גידול של 170% בשבוע שקודם לחג הפסח בהשוואה לתקופה רגילה. ההכנסות המרשימות האלה, לא לשכוח, יוצאות כמובן מהכיס שלנו - הלקוחות.
האם השנה, על רקע המצב המעורער בשווקים בישראל ובחו"ל, נמתן את חגיגת הקניות שלנו? התשובה כנראה שלילית. מדד אמון הצרכנים של בנק הפועלים ושל חברת הסקרים TNS מצביע על כך שההוצאות המטרידות לקראת החג ייערכו כסדרן.
נראה שאין סימנים למיתון בצריכה הפרטית בישראל. למשל, על-פי הסקר, רק 11% מהנשאלים ציינו כי יקטינו את קניותיהם לקראת הפסח ורק 22% מהנסקרים סבורים שזה זמן לא טוב לקניות של מוצרים בני-קיימא או של דירות. לעומתם, 58.4% טענו כי יוציאו על הקניות סכום זהה לזה שהוציאו לקראת החג בשנה שעברה, ו-20.6% סבורים כי השנה יוציאו אפילו יותר כסף על החג.
במחלקה הכלכלית של בנק הפועלים סבורים שהצרכן הישראלי לא הושפע באופן ניכר מירידות השערים החדות בשוק ההון. הושפע או לא, איך בכל זאת עוברים את החג בלי להתפרע פיננסית?
העיקר לא לחרוג מהמסגרת
לדברי עזרא שמיר, מנכ"ל הון משפחתי ומומחה לניהול כלכלת המשפחה, מבחינת הוצאות כספיות מתחלקות המשפחות בישראל לשתי קבוצות עיקריות. הקבוצה הראשונה כוללת משפחות הנערכות לחג באופן שגרתי ונאלצות להוסיף להוצאה החודשית השוטפת הוצאות בתחומי הניקיון והאירוח ומצרכים ייחודיים לחג כמו מצות, קמח מצה, יינות וכו'.
סך-כל התוספת להוצאה החודשית הרגילה עשוי במקרה זה להגיע עד כ-3,000 שקל . במקרה כזה, לדברי שמיר, רצוי לשלם על ההוצאה החד-פעמית במזומן מתוך חשבון הבנק או באמצעות כרטיס האשראי, בתנאי שמקפידים שלא לחרוג מהמסגרת.
הקבוצה השנייה היא משפחות הנערכות לקראת הוצאה גדולה במיוחד כמו חופשות משפחתיות בארץ או בחו"ל או התחדשות במוצרים קיימים, שיפוץ וסיוד הבית וכדומה. סך-כל ההוצאה במקרה הזה עלול להגיע ל-20 אלף שקל ויותר בחודשים מרס-אפריל. במקרה כזה ממליץ שמיר על לקיחת הלוואה לטווח של 2 עד 4 שנים עם החזר חודשי על-סך 500-900 שקל בלבד, כדי לא להכביד על חשבון העו"ש במהלך החודשים הבאים.
רותי שרון, אף היא יועצת לכלכלת המשפחה, מסכימה עם שמיר שההוצאות למשפחה בחודש זה יכולות לזנק באלפי שקלים. לכן היא ממליצה לערוך "מיני תקציב" מיוחד לשבועות הקרובים ולתעד לאן "הולכות" ההוצאות הנוספות לקראת החג.
לדברי שרון, "למרות שמדובר בנושאים פיננסיים, חשוב להבין את האלמנט ההתנהגותי שלנו בכל מה שקשור לכסף. כשאנחנו כותבים על הנייר את סכומי ההוצאות העתידיים מתקבל אצלנו אפקט ה'וואו' שמחזיר אותנו לקרקע, וחשוב באותה מידה - מאפשר לנו להציב לעצמנו סדרי עדיפויות ולראות את התמונה המלאה".
למשל , בכל מה שקשור ללקיחת הלוואה, מסבירה שרון כי "במקרים לא מעטים מתקבלת החלטה לקחת הלוואה כדי לפתור את הסיטואציה הכלכלית המכבידה, אבל לוקחי ההלוואה שוכחים לבדוק את היחס שבין ההחזר החודשי לבין גובה הריבית.
לדוגמה, משפחה מסוימת החליטה לקחת הלוואה בגלל הריבית הנמוכה, אבל נאלצה לשלם החזרים גדולים יחסית מדי חודש. בעקבות כך היא נכנסה למינוס בבנק, ואז האלמנט החיובי שהתבטא בריבית נמוכה של ההלוואה התקזז עם האלמנט השלילי של הריבית הגבוהה ששולמה בעקבות האוברדראפט. במקרה כזה התקיים שילוב לא נכון בין הגורמים שמשפיעים על לקיחת הלוואה".
ומה לגבי שימוש בתווי קנייה? לדברי שרון, צריך להתייחס אליהם בחשדנות. "הם יוצרים אצלנו אשליה שקיבלנו מוצר בחינם בעקיפין גורמים לנו לבזבז יותר ממה שתכננו. חייבים להיזהר בשימוש בהם כי הם מביאים אותנו להוצאה מוגברת".
עצה אחרת של שרון היא לבדוק דווקא בתקופה הזאת אם אנחנו מנצלים באופן מרבי את ההטבות בכרטיסי אשראי. למשל, ליוצאים לחו"ל היא ממליצה לנצל את ההטבה של ביטוח נסיעות חינם. כמו כן היא ממליצה להיכנס לאתרים של חברות האשראי ולגבש רשימה של מבצעים והנחות שהן מציעות לקראת החג ובכלל".
"מציאות" יד שנייה
בחברת כאל מוסיפים עוד כמה עצות. לדוגמה, ללקוחות שבבעלותם כרטיס מועדון של כרטיס אשראי מומלץ לרכז את הקניות בחנויות המועדון. כך הם יוכלו ליהנות מכפל מבצעים - גם מהנחות קבועות על עשרות מבצעים וגם מהנחות הקשורות למבצעים מיוחדים לחג, למשל 5% החזר בכסף על-סך כל הקניות.
נקודה חשובה אחרת קשורה לכך שהיום אפשר באמצעות שימוש נבון בכרטיסי אשראי למזער נזקים גם לאחר מעשה - בעלי כרטיסי אשראי מסוימים יכולים לחלק לתשלומים את ההוצאות, אם גילו בדף פירוט החשבון שנסחפו עם החיובים שלהם לחודש זה. בכלל, בחודש הקרוב כדאי להיכנס בתדירות גבוהה לאתרים של הבנקים ושל חברות כרטיסי האשראי ולעקוב אחרי זרימת הכספים באופן הדוק מהרגיל.
לנופשים בחו"ל - במהלך החופשה יש לרובנו נטייה לשכוח את מצבנו הפיננסי ולבזבז כסף בלי הכרה. באתר של חברת כאל ישנו מחשבון מיוחד שממיר את מחירי המוצרים מדולרים לשקלים פלוס עמלה. בימים אלה, שבהם הדולר לא יציב, כדאי להתמקד במחיר ה"אמיתי", כלומר במחיר בשקלים, כדי להישאר ממוקדים כלכלית במהלך החופשה.
נוסף לכך, שמיר ממליץ לערוך את רוב הקניות לחג עד 10 ימים לפני ליל הסדר ולא בשבוע החג. "כשאנחנו לחוצים נפשית, רשתות השיווק מנצלות את המצב ומפתות אותנו לפתוח את הארנקים", הוא אומר. מי שמתכנן לבצע במהלך החג או אחריו רכישה גדולה של אלפי שקלים יכול לפחות לנצל את תקופת חול המועד כדי לעשות בנחת סקר שוק יעיל, שיוביל אותו לעיסקה האולטימטיבית עבורו.
ולסיום, טיפ מקורי מפי רותי שרון: "לפני החג עושים סדר וניקיון בבית. מי שמבקש להיפטר מכל מיני חפצים יכול לנסות למכור אותם תחילה באתרי האינטרנט של 'יד שנייה' ולהרוויח הכנסה נוספת קטנה מהצד. אין מה להפסיד וזה עדיף על פני לזרוק לרחוב. פריטים 'לוהטים' במיוחד הם אלה שבתחום הריהוט לילדים - עגלה, עריסה, טרמפולינה וכו'. כדאי גם לשוטט באתרים האלה ולגלות 'מציאות' שישמחו אותנו במחיר נמוך, במקום לבזבז הון תועפות על פריטים חדשים".
.jpg?id=17628039)
