יוסי וליאת הגיעו אליי לתהליך ייעוץ כלכלי. הם צברו אוברדראפט גדול בבנק, לקחו כבר כמה הלוואות, וראו שהאוברדראפט רק הולך וגדל. ליאת סיפרה לי שמה שהדליק לה אור אדום גדול היה שהמשכורות שלהם דווקא עלו יפה בשנים האחרונות. "המשכורות עלו, אבל גם האוברדראפט. הבנתי שזה לא שההכנסה שלנו לא מספיקה, אלא שיש פה משהו אחר, כנראה זו ההתנהלות הכלכלית הקלוקלת שלנו".
עברתי על הנתונים של יוסי וליאת, ושמתי לב לתופעת התשלומים. יוסי וליאת מרבים לרכוש בתשלומים. את הקנייה השבועית בסופר הם מחלקים ל-2 תשלומים או אפילו 3 תשלומים. תשלומים לרכישת בגדים, טיפול במוסך, ביטוח לרכב וכו'.
בכל תדפיס של כרטיס אשראי הופיעו תחילה 5-8 שורות של התשלומים הקודמים ורק אז פירוט התשלומים של החודש האחרון. כמובן שעל כל תשלום הם שילמו עמלת תשלום נדחה של 0.55 ש"ח.
שמתי לב עוד שברכישות ממש גבוהות של אלפי שקלים – לעו"ד 6,000 ש"ח ואיקאה – 4,000 ש"ח הם גם שילמו בתשלומי קרדיט. תשלומי קרדיט משמעם שהם משלמים ריבית בנוסף על הפריסה לתשלומים. למשל – את התשלום של ה-6,000 ש"ח לעו"ד הם פרסו ל-18 תשלומים, כאשר התשלום החודשי היה 371 ש"ח. אם נכפיל את התשלום החודשי ב-18 נקבל 6,678 ש"ח שזהו הסכום הכולל שהם שילמו. כלומר ריבית של 678 ש"ח !
אז מה עושים? איך אפשר לשלם בבת אחת אלפי שקלים? מצד שני פריסה לתשלומים יכולה לחלק תשלום שנתי למספר חודשים, לא? שמענו יועצים כלכליים שאומרים לגזור את כרטיסי האשראי ולעבור להתנהל במזומן ולהפסיק עם כול התשלומים. פשוט לחיות ממה שיש. זה נכון?
כללים:
בואו ננסה להגדיר כמה כללים מתי ניתן לרכוש בתשלומים ומתי כדאי להימנע מתשלומים.
לא פורסים לתשלומים את הקניות שלנו בסופרמרקט! אנחנו קונים מוצרי מזון ומכולת בסכום דומה מדי חודש. פריסה לתשלומים לא פותרת שום דבר. להיפך, היא יוצרת אצלנו אשליה שקנינו בסכום נמוך מדי ואנחנו נוטים לשכוח בחודשים הבאים את ההתחייבויות הקודמות ("הגיבנת הכלכלית"). מומלץ להחליט להתייעל בסכום הקנייה החודשי או השבועי.
לאיזו תקופה המוצר או השירות משמשים אותנו? אם המוצר או השירות משמשים אותנו לתקופה ארוכה יש הגיון בפריסה לתשלומים. למשל – ביטוח רכב או מנוי למכון כושר. אם אנחנו משתמשים במוצר או בשירות מדי חודש – כמו מזון, ארנונה, חשמל, אין כול טעם לפרוס לתשלומים. לגבי תשלומי ארנונה – יש עיריות שמאפשרות פיצול התשלום הדו-חודשי ל-2 תשלומים שווים בהוראת קבע. יש בזה בהחלט הגיון מבחינת הצרכן, להימנע מקפיצות בהוצאות מדי חודשיים.
ביגוד והנעלה. אין ספק שזהו אחד הסעיפים המאתגרים. זה תלוי כמובן אם אתם קונים בגדים פעם בעונה או מדי חודש. מי שקונה כל חודש בגדים – שישלם עליהם באותו החודש. מי שקונה פעם בעונה – יכול לפרוס ל-3-4 תשלומים. כאן העיקר הוא התנהלות לפי תקציב – קובעים מראש כמה אנחנו מחליטים להוציא מדי שנה, ומחלקים ל-12 לקבלת היעד החודשי. אם הגדרנו שאנחנו מקציבים 4,800 ש"ח לשנה לביגוד הרי שיש לנו 400 ש"ח כול חודש או 1,200 כל רבעון (עונה).
להימנע מתשלומים בקרדיט! הריבית על הקרדיט היא בדרך כלל גבוהה ונעה סביב ה-10%. הוצאה של אלפי שקלים עדיף שתהיה מתוכננת ולא הפתעה, ואז ניתן להקצות סכום כסף מדי חודש לצבירת הסכום המתאים.
התנהלות לפי תקציב חודשי. תקציב חודשי מאפשר לנו להקצות סכומי כסף חודשיים גם להוצאות חד פעמיות גבוהות ולא להיגרר לתשלומים שמתעתעים בנו כאילו שילמנו מעט.
.jpg?id=17628039)
.jpg?id=8771025)
