יש החזר - אבל אין מספיק גני ילדים
עידו סולומון

פסיקת בג"ץ מהשבוע שעבר קבעה כי ניתן יהיה לקבל החזר מס לא מלא (63%) גם עבור תשלום לגני הילדים. אם הפסיקה תיושם ואמהות ירצו לצאת לעבודה - תגדל הדרישה לגנים, אלא שכלל לא ברור אם המערכת אכן ערוכה לכך.

בנעמ"ת, למשל, מודים כי התנועה, המפעילה 250 גנים שבהם 17 אלף ילדים עד גיל ארבע, אינה ערוכה לאפשרות שב-1 בינואר 2010 יהיו עוד ילדים רבים שהוריהם יבקשו לשלבם במעונות. בתנועה מעריכים שעקב המחסור הצפוי במעונות ציבוריים יקומו מסגרות פרטיות בתחום. בנעמ"ת הוסיפו כי התנועה תפעל כדי לעגן בחקיקה את חובת המדינה להקים מעונות יום. חנן דגן, מנכ"ל איחוד גני הילדים הפרטיים, מצטרף לדברי נעמ"ת וטוען כי גם במגזר הפרטי יש בעיה. "בישראל פועלים כיום כ-15 אלף גני ילדים ומשפחתונים פרטיים, ורובם המכריע של הורים לילדים עד גיל 3 בוחר במסגרות אלה", הוא אומר. לטענתו, עדיין קיים מחסור בגנים, במיוחד באזור המרכז המשופע בזוגות צעירים, והחוק החדש עשוי לעודד פתיחה של גנים חדשים. "להבדיל ממה שנהוג לחשוב, רוב הגנים אינם מרוויחים ואף ההפך מזה. כעת, אם הפסיקה אכן תיושם, יכול להיות שיותר הורים ירצו להוציא את הטיפול בילדיהם מחוץ לבית ויהיו מוכנים לשלם מעט יותר כי יידעו שהם מקבלים החזר. עם זאת, קשה לדעת מה יילד יום, מה גם שכל ההסדר הזה לא לגמרי ברור - מי מקבל, כמה ואיך", אומר דגן.

יורם משה, 45, בעלים של גן פרטי בכפר סבא המטפל בכ-25 ילדים, סבור שהפסיקה דווקא חיובית. "אני מאוד אשמח שההורים יקבלו החזר ולו חלקי על ההוצאה", הוא אומר. "כגן מסודר שמוציא חשבוניות זה לא יגרום לשינוי מהותי בהתנהלות שלנו, אבל אני מניח שבעבור גנים ומטפלות שעבדו ב'שחור' וכל שאר מעלימי המס למיניהם מדובר בכאב ראש לא קטן. הורים שירצו לקבל החזר ידרשו חשבונית וזה אומר לפתוח תיק במס הכנסה ולהעסיק רו"ח. לא בטוח שהם ירצו להתחיל להתעסק עם כל הביורוקרטיה". לדעתו, עדיין מוקדם להגיד אם בעקבות החלטת בג"ץ יהיה יותר ביקוש לגנים. "יכול להיות שיהיו הורים שיעדיפו להמשיך לשלם ב'שחור', אבל ידרשו הורדה של המחיר שתגלם את ההטבה או לחלופין שיותר מטפלות וגנים יתנו חשבוניות - אבל יעלו את המחיר כדי לא להפסיד בשורה התחתונה".

קרן חן, 37, אם חד הורית לשני ילדים בני 3 ו-7, פתחה בעבר גן במרכז תל אביב כדי לבלות יותר עם שני ילדיה. באחרונה היא עברה לחולון ונהפכה לגננת שכירה מכיוון שאינה מוכרת באזור. כבעלת גן פרטי לשעבר, טוענת חן כי נושא הפסיקה מעולם לא היה רלוונטי עבורה. "תמיד הייתי עסק מסודר", היא אומרת, "ועל עסקים כאלה זה לא ישפיע. הדברים ישתנו רק אצל גננות שנהגו לעבוד ב'שחור' ועכשיו יצטרכו לפתוח תיק במס הכנסה". חן לא חושבת שהפסיקה תעודד נשים לצאת לעבודה ולא תעודד פתיחת גנים חדשים. "בכל מקרה מדובר בהחזר סמלי", היא אומרת. "זה לא מה שיגרום לאמא להחליט אם היא נשארת בבית עם הילדים או שולחת אותם לגן".

פתרונות אמיתיים לילדים עד גיל 3

רותי שרון, יועצת לכלכלת המשפחה, קוראת להסדרת פתרון מובנה למסגרות טיפול בילדים עד גיל 3. "ההתעסקות בהחזר ההוצאות מסיתה את הדיון מהמוקד האמיתי", היא אומרת. "מבחינת המדינה אין ילדים שצריך לטפל בהם עד גיל 3 מאחר שרק בגיל זה יש מסגרות עירוניות.

"אגף מעונות יום ומשפחתונים לגיל הרך נמצא תחת משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה ולא תחת משרד החינוך. למה? בגלל שהמעונות והמשפחתונים מספקים פתרון תעסוקתי לנשים עובדות. זווית ההסתכלות היא בכלל מצד הנשים העובדות במעונות. הילדים בכלל לא מעניינים. זה לא סוד שמספר המעונות אינו מספיק לכלל אוכלוסיית הילדים עד גיל 3".

שרון טוענת כי ההוצאה על גן ילדים לפעוט בן שנה היא פי כמה מההוצאה על שכר לימוד לשנת לימודים באוניברסיטה. לפי חישוב שערכה, משפחה בעלת שני ילדים קטנים תשלם 3,000-4,000 שקל ויותר בחודש עבור חינוכם, כלומר 36-48 אלף שקל בשנה. תשלומי המשכנתא הם לא פעם נמוכים יותר. "אף אחד לא מדבר על חיסכון להשכלה נמוכה, כמו שיש חיסכון להשכלה גבוהה", היא אומרת. "המודל הישראלי מבוסס על מציאות שפג תוקפה. פעם האמהות היו נשארות בבית עם הילדים עד גיל 3 ואז אולי חוזרות למעגל העבודה. כיום המציאות המקובלת היא ששני בני הזוג עובדים, ויש צורך במציאת פתרון לטיפול בילדים הקטנים".

סייע בהכנת הכתבה: חיים ביאור